נספח הרצאת זאב ז’בוטינסקי לנוער — באולם הקולנוע ‘עדן’ , תל־אביב, 1926.10.31

ואת דברי הגברת פאנקהרסט יש לקיים מתחילתם ועד סופם.
כל זמן שיש ויכוח ובאים אליך בנימוק ותשובת — מותר לך להתנגד רק בכוח המחשבה בלבד. אולם אם יגידו לך, שהצדק אתך, אולם איני רוצה לקיים, מפני שנוח לי גם בלי זה — אז עלינו לברוא אתמוספירה כזאת ‘שלא יהיה נוח. ‘ כך יש להתנהג ביחס לקנאות ללשון העברית , וכך גם ביחס ל’תוצרת הארץ. ‘ צריך שתהיו מתונים . יש לדעת את המידה , כי גם זוהי תורה מדוייקת . יש להשתמש בתוכנית ידועה , במידה , אולם לא תמיד משתמשים כך בארץ ישראל. ולא רק הנוער עושה כך . באסיפת הנבחרים, כשקמו שם אחדים מידידי לדבר בעברית גרועה — צחקו ולעגו להם. לעג וצחוק — הם כלי זינה של שע הריה. ואני ראיתי איך מתנהגים מפיצי הלשון האנגלית . באמריקה , למשל , מלמדים אדם אנגלית, ואחר כך אם יקום לנאום בפעם הראשונה, ימחאו לו כף. וכן גם בצרפת ובאנגליה ובגרמאניה, הם ישמחו על ההתקדמות כי מבינים הם שרכשו נפש ללשונם, כי אינם סקאנדאליסטים. כאן אמרה לי גברת אחת : הייתי מדברת עברית בשימחה רבה, אבל לועגים לי. ואני אומר לכם: כל עברית היא טובה כולה, קודש היא כולה, טהורה. המגמגם עברית גדול הוא מציצרון. מחאו כף למגמגמים — כי נוסף חייל חדש.
אשתדל להשיב על השאלה: מי אתם בעיני מהו נוער? בן אדם שחסרות לו שנים — אינו צעיר. אי אפשר לומר, שאביב זהו קייץ בלי שני חודשים. נוער — זהו דבר אחר: אש מיוחדת, חשמל מיוחד. היוצא מזה כי לא כל אדם בעל שיבה אינו שייך לנוער. כי נורדאו היה צעיר, והרצל, שמת בן, 44 היה צעיר, וגאריבאלדי היה צעיר. נוער — זהו חלק מיוחד של המכונה הציבורית, הגלגל המניע, המוציא את המכונה מנקודת הקיפאון שלה, מן `הנקודה המתה`.
והוא הדין ביחס לציבור. אם יש שתי דרכים לפני הציבור, הדרך הישנה, הגרועה, ומצד שני באים סוללי הדרך החדשה, מסבירים טיבה, ערכו של האידיאל, הדרך נראית כמסוכנת, אולם צריך ללכת בה. מתחילה מתעורר ויכוח ואחרי כן נמצאים מסכימים לדרך זו. מצב זה קיים עכשיו גם בארץ ישראל. מכונת הציבור נכנסה ל`נקודה המתה. ‘ מה יעשה המכונן ? הוא דוחף את המניע והוא מוציא את המכונה מן ‘הנקודה המתה’ — והאש דולקת, הקיטור יוצא, מתהווה הלחץ והמכונה פועלת.
גלגל המנוף בחיי הציבור — זהו הנוע !
אם יש ספיקות בציבור ביחס לדרך, ואם נוער יש בו בציבור זה, יקום וידחוף — וכול הציבור ילך בה. זהו התפקיד הגדול של הנוער בתנועת מהפיכה. אל תדמו, כי באתי לפזר מחמאות לנו — ער העברי: הנוער טוב הוא, הכול הוא יודע. לא. יודע אני, שהנוער העברי אינו טוב ואינו יודע אה הכול. לאומה יש קברניטים ולנוער אינם. קבר ניטים ייבחרו מאלה בעלי הניסיון הידענים. אולם בכול אונייה יש כלי קטן ושמו קומפאס, ובו מחט קטנה, הוא המצפן, בחינת מצפון, והוא מראה את הדרך. ואוי לה לאונייה שקברניטיה אינם משגיחים במחט זו, ואוי לו לנוער שאינו משמש ‘ קומפאס’ לאומה! אוי לה לאומה, שאין לה נוער ושאינו מראה לה מאיזה צד מנצנץ הכוכב.
אסיים באגדא: יש אגדה קאווקאזית על נודד, שהלך בהרי קאווקאז, ולפתע פתאום שמע קול אנחה בוקע ועולה מראש הרים. פעמים אחדות שמע אנחה זו עד שהבחין במלים; בשפת יוון העתיקה שאל הקול: אם עוד ישנה אש בארץ? אז הבין הנודד, שזהו פרומיתיאוס, הטיטאן, שהביא לארץ את הניצוץ הראשון של אש, שממנו נתפתחה כל תרבותנו: ועל כך נענש מידי יופיטר שכפתהו באזיק ברזל לצוק סלע בהרי קאווקאז. הנודד השיב: עוד בוערת האש, פרומיתיאוס הטיטאן, על הארץ. כל אחד מכם שיחק כבר או ישחק עוד את תפקיד פרומיתיאוס לפי כוחו … [ במקור חסרה שורה, משום שירבוב שורות ] ירושת פרומיתיאוס, ובין רבבות מדליקים גם חלקי אני. וכול אחד מאתנו נענש על כך ומגורש הוא במובן ידוע אל המידבר וקשור וכפות באזיקי ברזל. ובתור אחד מן המדליקים של רוח הנוער בישראל, שלו ול טובתו עבדתי ואעבוד כל שארית ימי, אני שואל מכול אלה , דווקא כאן בתל אביב : ‘הנוער אתם ‘ ? אץ לי צורך בתשובתכם על ידי מחיאות כפיים, כי אם בחיים תתנוה כולכם. והדור הבא יראה בחיים, אם נתתם תשובה על שאלתי זו — אם לא. עליכם ליתן את התשובה …

מחבר/ים: ח. בן-ירוחם
שם הספר: ספר בית»ר : קורות ומקורות — כרך א : מן העם
שם ההוצאה: מכון ז’בוטינסקי בישראל
שנת ההוצאה: תשכ»ט — 1969
עמוד: 527 ,528

Оставьте комментарий